תיאור ההרצאה
העולם המודרני, המאופיין בתנודתיות ומהירות, רמות הולכות וגדלות של אי וודאות, נתוני עתק שחלקם מכילים רמות גבוהות של עמימות, ומורכבות סביבתית וארגונית הולכים וגדלים (VUCA), מחייב אירגונים שחפצים להבטיח קיימות ארוכת טווח במציאות משתנה ומטלטלת -ליישם אסטרטגיות של שינוי וחדשנות פורצת דרך, כמו גם לפתח יכולות של חדשנות, זריזות, והעברת ידע רישתית בתוך מערכות מורכבות ומבוזרות.
בארגונים רבים, בעיקר ותיקים ומורכבים, אחד החסמים העיקריים ליישום אסטרטגיות חדשניות ופורצות דרך – הינה תרבות אירגונית שלא מאפשרת את היכולת להציף את החדשנות בתוך הארגון ולאחר מכן, לתרגמה למוצרים או שירותים שיבטיחו הכנסות ורווח.
תרבות אירגונית – כמוה כקרחון, שרק את חלקה הגלוי אנו רואים במציאות.
אולם חלקיה הסמויים, המורכבים מתשתיות ערכיות, בחלקן סמויות ובחלקן מוצהרות, משמשים כקוד גנטי קולקטיבי שמשפיע על פעילויותיהם של פרטים וקבוצות החלקים שונים באירגון – באופן אחיד יחסית ומשפיע על תיפקודם וביצועיהם.
פערים בין צרכים אסטרטגיים חדשים של אירגונים, לבין ערכים תרבותיים עמוקים שמכוונים את התנהגות חבריהם – עלולים לעכב שינויים, להפריע ליישום אסטרטגיה, ולפגוע בקיימות האירגונית.