ההטיות הקוגניטיביות של אנשי המערב במזרח התיכון

שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר משה (בוגי) יעלון נולד ב-24 ביוני 1950 בקרית חיים, התגייס לנח"ל המוצנח, היה למפקד סיירת הצנחנים, שאת לוחמיה הוביל במבצע ליטני, במבצע שלכת ובמבצעים נוספים. היה מפקד סיירת מטכ"ל בדרגת אלוף משנה וזכה להוביל אותה למספר מבצעים רב מאוד. היה מפקד חטיבת הצנחנים הסדירה ומפקד אוגדת יהודה ושומרון, מפקד אוגדת מילואים משוריינת ומפקד בסיס האימונים בצאלים ומונה כאלוף לראש אגף המודיעין. יעלון שירת כראש אמ"ן במשך כשלוש שנים, אז נחשף לחומרים ולאישים שעיצבו מחדש את תפיסת עולמו. יעלון היה לרמטכ"ל ה17 והיה לרמטכ"ל הראשון שנולד במדינת ישראל העצמאית. מונה לתנועת הליכוד והיה לשר הביטחון ולחבר הקבינט המדיני-ביטחוני ובשנת 2016 התפטר מתפקידו.

יעלון הוא בנם השני מבין שלושה של דוד ובתיה (לבית זילבר) סמולינסקי. האב דוד עלה לארץ עם הוריו מאוקראינה בשנת 1925, שירת ב"הגנה", התגייס לבריגאדה היהודית ועבד כפועל ייצור במפעל "שמן". האם בתיה גדלה בגליציה ועלתה לישראל בשנת 1946, לאחר ששרדה את אימת השואה כשברחה לבדה מציפורני הנאצים וחברה לפרטיזנים ביערות.

השר יעלון גדל בקרית חיים, למד בבתי הספר "נתיבים" ו"תיכון קרית חיים", ניגן בתזמורת הנוער העירונית של חיפה והיה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד. בגיל 17 הצטרף לגרעין "יעלון" של התנועה, עמו עבר מאוחר יותר לקיבוץ גרופית שבערבה.

בספטמבר 1968 התגייס לנח"ל המוצנח, שירת כשלוש שנים והשתחרר בדרגת סמל. עם תום שירותו שב להתגורר בגרופית ונישא לחברתו עדה. "חיי הקיבוץ קסמו לי משום שהם העניקו מענה לערכים עליהם גדלתי וחונכתי בבית", יעלון לימים. "ערכים כמו שוויון, צדק חברתי וערבות הדדית דיברו אליי מאוד".

בשנת 1973, בעודו משמש כמזכיר הטרי של קיבוץ גרופית, פרצה מלחמת יום הכיפורים. יעלון גויס לשירות מילואים בחטיבה 55 תחת פיקודו של המח"ט דני מט. לאחר מספר ימי המתנה נשלחה החטיבה לחזית המצרית בסיני, ובלילה שבין ה-15 ל-16 באוקטובר הייתה הראשונה שצלחה את תעלת סואץ. מאוחר יותר המשיכה החטיבה לכיוון העיר סואץ וסייעה בכיתור הארמייה השלישית.

מלחמת יום הכיפורים הייתה נקודת מפנה בחייו של יעלון, שבחר לחזור לשנת קבע ולצאת לקורס קצינים. "כאשר הסתיימה המלחמה היה ברור לי שזה מה שצריך לעשות", סיפר יעלון. "היה ברור לי שאם אחזור מיד לאחר המלחמה לקיבוץ, מבלי שאתרום משהו לשיקומו ולבנייתו של צה"ל, אסבול מייסורי מצפון".

עם חזרתו לצה"ל, ולאחר שהוסמך לקצין, שימש יעלון כמפקד מחלקה, קמב"ץ, סמ"פ ומפקד פלוגה בגדוד 50. לאחר מכן מונה למפקד מחלקה בבית הספר לקצינים (בה"ד 1) ובשנת 1978 היה למפקד סיירת הצנחנים, שאת לוחמיה הוביל במבצע ליטני, במבצע שלכת ובמבצעים נוספים. עם סיום תפקידו נקרא על ידי נחמיה תמרי ז"ל לשמש כמפקד פלגה בסיירת מטכ"ל. לאחר מכן מונה לסגן מפקד הסיירת תחת פיקודם של עוזי דיין ושי אביטל.

עם סיום תפקידו בסיירת יצא יעלון לחופשה ללא תשלום, אך נקרא שוב לפעילות ביחידה. מיד לאחר מכן, בשנת 1982, פרצה מלחמת לבנון הראשונה ויעלון הצטרף לפעילות היחידה כמפקד כוח עצמאי שלה. לאחר מכן מונה למג"ד 890 ולסגן מפקד חטיבת הצנחנים הסדירה, כשבמהלך תקופה זו נפצע ברגלו בעת שהוא מוביל מרדף אחר מחבלי חיזבאללה בלבנון.

בתום שנת לימודים בבית הספר לפיקוד ומטה של הצבא הבריטי בקמברלי, מונה יעלון למפקד סיירת מטכ"ל בדרגת אלוף משנה וזכה להוביל אותה למספר מבצעים רב מאוד. אחד מהם היה חטיפתו מלבנון של פעיל החיזבאללה ג'וואד קצפי, שאמור היה לשמש קלף מיקוח במגעים לשחרור הנווט הנעדר רון ארד. "היו מצבים שבהם היה עליי להתמודד עם בעיות שנראו במבט ראשון בלתי פתירות", סיפר יעלון על תקופת פיקודו ביחידה. "אבל בסיירת מטכ"ל אתה מבין שאפשר לחדור כל מכשול. התפקיד ביחידה מאפשר להביא לידי ביטוי יצירתיות, יכולת תכנון, יכולת ביצוע ומעל לכול – העזה".

עם סיום תפקידו יצא יעלון ללימודיים אקדמאיים באוניברסיטת חיפה ולקורס הסבה לשריון, ולאחר מכן מונה למפקד חטיבת הצנחנים הסדירה ומפקד אוגדת יהודה ושומרון (בדרגת תת אלוף). במהלך תקופתו נלכדו או חוסלו מאות מבוקשים שהיוו את האיום העיקרי בשטח ומחוצה לו. התפקיד הבא של יעלון היה מפקד אוגדת מילואים משוריינת ומפקד בסיס האימונים בצאלים. בשנת 1995 הועלה לדרגת אלוף ומונה לראש אגף המודיעין.

יעלון שירת כראש אמ"ן במשך כשלוש שנים, אז נחשף לחומרים ולאישים שעיצבו מחדש את תפיסת עולמו. בשנת 1998 מונה לאלוף פיקוד המרכז ולאחר כשנתיים לסגן הרמטכ"ל, אז הוביל את צה"ל, ביחד עם הרמטכ"ל שאול מופז, למבצע "חומת מגן". ב-9 ביולי 2002 מונה לרמטכ"ל ה-17 של צה"ל, והיה לרמטכ"ל הראשון שנולד במדינת ישראל העצמאית. בתקופת כהונתו כרמטכ"ל ניצב צה"ל בחוד החנית של המלחמה נגד הטרור הפלסטיני וחיסול תשתיותיו והתכונן לביצוע תוכנית ההתנתקות מרצועת עזה, למרות התנגדותו המקצועית לצעד.

בראשון ביוני 2005 סיים יעלון את כהונתו כרמטכ"ל והמריא לוושינגטון, שם שימש עמית מחקר במכון וושינגטון למדיניות המזרח התיכון. בשנת 2006 הצטרף כעמית בכיר למרכז "שלם". במקביל היה יושב ראש המרכז לזהות ותרבות יהודית בבית מורשה בירושלים ונשיא עמותת שק"ל, המטפלת באנשים עם צרכים מיוחדים.

ב-17 בנובמבר 2008 הודיע יעלון על הצטרפותו לתנועת הליכוד. הוא נבחר במקום השמיני בפריימריז של המפלגה ומונה, לאחר הבחירות, לשר לנושאים אסטרטגיים ולמשנה לראש הממשלה. במהלך קדנציה זו היה חבר בקבינט המדיני-ביטחוני, בפורום השביעייה-התשיעייה ובוועדות ממשלתיות שונות ושותף להחלטות המשמעותיות ביותר שקיבלה הממשלה, בעיקר בנושאים המדיניים-ביטחוניים.

ב-17 במארס 2013 מונה יעלון לשר הביטחון ולחבר הקבינט המדיני-ביטחוני. במהלך כהונתו כשר הביטחון הוביל יעלון שורה של תהליכים משמעותיים לחיזוק עוצמתם של צה"ל ומערכת הביטחון, בראשם מימוש התוכנית הרב-שנתית. כמו כן עמד בראש מערכת הביטחון במהלך מערכת "צוק איתן" ובמאבק נגד גל הטרור הפלשתיני, והוביל מאבק נחרץ בסוגיות ערכיות ומוסריות בצה"ל ומחוץ לו.

ב-20 במאי 2016 הודיע יעלון על התפטרותו מהממשלה ומהכנסת בשל חילוקי דעות מהותיים עם ראש הממשלה נתניהו.

משה יעלון ורעייתו הם חברי קיבוץ גרופית אך מתגוררים ברוב ימות השנה במודיעין. יעלון הוא אב לשלושה ילדים וסב לשמונה נכדות.