ישראל בין איראן, חמאס וסוריה

איתי אנגל הינו מבכירי העיתונאים בארץ, כתב התוכנית "עובדה" בערוץ 12 והעיתונאי הישראלי היחיד שדיווח מתוך החזית מול דאע"ש בסוריה ובעירק. עיקר עבודתו ב – 20 השנים אחרונות הוא כיסוי אזורי סכסוך בעולם.

העניין הבינלאומי בעבודתו של אנגל הביא אותו לבימת TEDx פאלו אלטו בהרצאתו I'm going to War Zones, and I'm the Normal One הוא סיפר על מאחורי הקלעים של ההתנהלות שלו כישראלי במקומות הכי מסוכנים במזה"ת.

בסקירותיו התמקד אנגל בנושאים רבים הקשורים לסכסוכים בינלאומיים וזכה לצל"ש מועדת פרס סוקולוב על עבודתו המתמשכת והראויה בדיווח מבוסניה והרצגובינה והיה לעיתונאי הצעיר ביותר המקבל אותו.

איתי זכה גם בפרס סוקולוב לשנת 2017. בין היתר כתבו חברי הוועדה: "הפרס על הצטיינות בעבודה עיתונאית והטבעת חותם על התקשורת האלקטרונית מוענק לאיתי אנגל על ההנגשה לצופה הישראלי של אזורי לחימה וסכסוכים בוערים ומרוחקים תוך מידה לא מבוטלת של סיכון אישי. בכשלושים שנות עבודה היטיב איתי אנגל להבליט את הפן האנושי של מלחמות, קורבנות וסבל".

את הקריירה העיתונאית שלו החל איתי כשערך את מגזין חדשות החוץ בגלי צה"ל, עליו זכה ב"פרס מפקד גלי צה"ל". לאחר מס' שנים עבר לסיקור חדשות החוץ של ערוץ 2 ולאחר מכן היה העורך של חדשות החוץ.

בשנת 2001 לאחר האירוע במגדלי התאומים בני יורק יצא אנגל לתעד את המלחמה באפגניסטן.

במבצע חומת מגן הוא דיווח מרמאללה, ג'נין ושכם. באירועים אותם סיקר, כיסה את האירוע הן מצדו הישראלי והן מצדו הפלסטיני. בשנת 2006 יצא איתי לפעולה לילית בלבנון יחד עם גדוד 931 של הנח"ל באמצעה של מלחמת לבנון השנייה.

בשנת 2004 שהה איתי בחבל באינדונזיה, באזור שנפגע הכי קשה בזמן הצונאמי וחזר אליו ב – 2005 כדי לתעד את האנדרלמוסיה שהתפשטה במדינה. המהפכות בעולם הערבי מרתקות אותו ועל סרטו על המהפכה במצרים זכה בפרס "פורום היוצרים הדוקומנטריים". אחד הסיפורים המוכרים ביותר שהביא הוא סיפור מלחמתם של הכורדים בארגון דאע"ש והוא מרבה להרצות עליו.