תיאור ההרצאה
טל אוחנה תמיד שנאה את השאלה האם נבחרה כמנהיגה פוליטית צעירה למרות או בזכות היותה אישה.
רגעי הקורונה ואתגרי הפוריות הם שהובילו אותה להתבונן פנימה ולהכיר באיכויות הנשיות שירשה מסבתות הרבא שלה, שהגיעו מהכפרים בדרום מרוקו. בזכות אותן איכויות למדה שיעור עמוק בתודעה של עושר, גם בתוך מציאות של מחסור.
היא חיפשה השראה במקורות ובחרה לאמץ דמויות מופת:
מאסתר, שלא נולדה לשליחות, אך בחרה ללבוש אותה.
מרבקה, שעשתה מעבר.
מרחל, שהאמינה ודאגה שלבסוף יחזרו הבנים לגבולם.
ומשרה, שהאירה פניה לכולם.
כשהתמודדה עם כישלונות, יצאה למסע של התבוננות, ואספה מצדי הדרך את כל מה שסירבה לראות.
היא שאפה לעלות קומה, ולא רק ללכת רחוק.
לשאוף לעשות טוב, ולא רק להיות טובה.
לא להפוך את האידאולוגיה הבצורה שלה למחסום לדיאלוג, אלא להתרחב ולהכיר בכך שיש לה עוד אזורי גאונות ואור להעניק לעולם.
