כמה מילים על המרצה
עידית אהל, נשואה לקובי ואמא לאלון, רונן וענבר, מתגוררת במושב לבון בגליל התחתון.
עידית היא מורה ומדריכת הורים, בעלת רקע של 25 שנים בהוראה.
בשבעה באוקטובר חייה השתנו מן הקצה כשבנה אלון נחטף ממסיבת הנובה ונלקח לרצועת עזה.
כבר בבוקר שאחרי החטיפה היא העירה את בעלה קובי ואת בתה ענבר והובילה אותם לראות את הזריחה של מושב לבון. "כל עוד יש זריחה יש עתיד", אמרה להם והוסיפה בביטחון, "אלון יחזור. המשימה שלנו היא לחזק את הבית שהוא יחזור אליו".
כך התחיל מסע מעורר השראה שנמשך 738 ימים, מסע במהלכו עידית בחרה תקווה, חיה תקווה והפיצה תקווה. דרך הופעותיה הציבוריות, תרגולי המדיטציה הפתוחים לציבור ומעל הכל הפסנתרים הצהובים שפוזרו בעשרות מוקדים בארץ ובעולם, עידית סחפה מיליוני אנשים שהכירו בזכותה את סיפורו של אלון וביקשו לחזק את רוחו ולשלוח לו כוחות. כוחות שהגיעו לדבריו עד למקום שבו הוחזק, 40 מטר מתחת לאדמה.
