עומר ונקרט, לבחור בחיים דרך אמנות, זיכרון ושיתוף
מסע של שיקום ותקווה
הסיפור של עומר ונקרט הוא סיפור על אדם שחזר ממציאות בלתי נתפסת, ונאלץ ללמוד מחדש איך נראים החיים מכאן. החזרה מהשבי הביאה איתה שינוי, זיכרונות וכאב, לצד הרצון למצוא מחדש משמעות, עשייה וסיבות לבחור בחיים.
מסע השיקום של עומר מבוסס על ההכרה בכך שהחיים השתנו, על קבלה הדרגתית של האדם שהוא היום ועל החיפוש אחר הדברים שהוא יכול לעשות מכאן והלאה.
אחת הדרכים שבהן הוא בחר לבטא את התהליך היא באמצעות אמנות, בין היתר באמצעות קולקציית בגדים אשר נולדה מתוך רעיון שעלה בשבי ומוקדשת גם לזכר חבריו.
דרך נוספת היא השיתוף הישיר של הסיפור שלו בהרצאות יוצאותל דופן שהוא מעביר.
דרך היצירה ודרך המפגש עם אנשים, עומר מספר את מה שעבר, מדבר על השינוי ועל השיקום, משתף בתובנות ובכלים של התמודדות ובוחר לתת לסיפור שלו משמעות גם בהווה.
הקולקציה נותנת למסרים צורה, ההרצאה מעניקה להם קול ומפגש אנושי.
בשני המקרים, עומר הופך את הסיפור האישי שלו לחיבור עם משמעות.
כשהמחשבות הופכות ליצירה
שנה לאחר ששוחרר משבי, אשר נמשך 505 ימים, השיק עומר מיני קולקציה של חולצות בשיתוף מותג האופנה "סעמק", אשר הוקם על ידי חברו הטוב מילדות, אביב גרזי. הרעיון לקולקציה החל עוד בתקופת השבי, כאשר עומר חשב על היום שבו יחזור לחופשי ועל האפשרות ליצור בגדים שיעבירו את המסרים החשובים לו.
במרכז הקולקציה מופיעים המסרים "עכשיו טוב", "חופש" ו"שוקראן", לצד איורים צבעוניים וטקסטים בכתב ידו של עומר.
לצד השמחה על החזרה והחופש, הקולקציה נושאת גם את זכרם של שניים מחבריו, הדפס של פרח ציפור גן עדן מוקדש לחברתו הטובה קים דמתי ז"ל, שנרצחה ב־7 באוקטובר, והדפס נוסף, לב גדול שבמרכזו מלאך בעל כנפיים, מוקדש לחברו הטוב, סמ"ר עידו ברוך ז"ל. כך הופכת האמנות עבור עומר לדרך לבטא רגשות ומסרים, להנציח את מי שאינם כאן ולתת מקום לצדדים השונים של המסע שעבר.
שיקום אינו חזרה לנקודת ההתחלה
אחד המסרים החשובים במסע של עומר הוא ששיקום אינו בהכרח חזרה למי שהיינו.
עומר מכיר בכך שהמציאות השתנתה, ובמובנים רבים הוא לא אותו אדם שהיה לפני ה-7 באוקטובר.
הוא אינו טוען שהכול הסתדר, אלא לומד לחיות עם מה שקרה ולבנות קדימה מתוך המקום החדש שבו הוא נמצא.
עומר מוקיר ומעריך את התמיכה של הסביבה האוהבת, את הליווי המקצועי ואת החשיבות של עשייה אשר יש בה משמעות. היצירה והמפגש היומיומי עם אנשים השיבו לעומר את תחושת המסוגלות ואת יכולת הבחירה שנלקחה ממנו בזמן השבי. אין כאן מתכון אחיד לשיקום, אלא תיאור אישי של הדברים שמסייעים לו בתהליך.
לדבר בכנות, בלי לייפות את המציאות
ההרצאות של עומר הן המשך ישיר של אותו מסע. בהרצאתו "ניצחתי את שבי החמאס", הוא משתף בחוויה שעבר, בתחושות הקשות ובתובנות שנולדו מתוך המציאות המורכבת.
הערך של ההרצאה נמצא לא רק במה שעומר מספר, אלא גם בדרך שבה הוא בוחר לספר אותו. הוא משתף בפתיחות, מבלי להסתיר את הכאב, את השינוי ואת המקומות המורכבים שמלווים את הדרך.
הוא מדבר גם על הקשיים ועל הדברים שהשתנו בו, ועל המקומות שאחרים אולי היו בוחרים להסתיר. דווקא הכנות הזו מאפשרת להכיר בסיפור שעבר כחלק מהמציאות שלו, מבלי לאפשר לו להיות הדבר היחיד שמגדיר אותו.
משמעות השיתוף אינה נמדדת אצל עומר בהשפעה גדולה או מיידית, המסר של עומר צנוע יותר, אם אדם אחד יקח איתו משפט, מילה או רעיון, השיתוף כבר קיבל משמעות.
מה ארגונים יכולים לקחת מהסיפור של עומר
ארגונים מספרים כי לאחר ששומעים את הרצאתו של עומר, העובדים והלקוחות יוצאים עם תובנות על חוסן, מנהיגות אישית, התמודדות עם שינוי והכוח של משמעות.
הסיפור של עומר נוגע בשאלות שכל אדם וארגון עשויים לפגוש בתקופות של שינוי ואי ודאות, איך מתמודדים עם מציאות שלא בחרנו בה, איך מסתגלים לשינויים גדולים ואיך מוצאים מחדש תחושת כיוון.
עבור ארגונים, אלה אינם נושאים תיאורטיים. עובדים מתמודדים לאורך הדרך עם שינויים מקצועיים ואישיים, משברים ואתגרים אשר משפיעים על תחושת הביטחון והיציבות. הסיפור של עומר מאפשר לדבר על ההתמודדות הזו מתוך חוויה אישית יוצאת דופן, ולבחון מה יכול לעזור לאדם להמשיך לפעול גם כאשר המציאות סביבו משתנה.
החוסן שעולה מהסיפור של עומר אינו מוצג כיכולת להישאר ללא פגע. הוא קשור ליכולת להכיר בפגיעה, להיעזר בסביבה, להסתגל למציאות חדשה ולמצוא בתוך השינוי דברים שאפשר לבנות מהם הלאה. זו נקודת מבט שיכולה להיות משמעותית גם בעולם הארגוני, שבו היכולת להתמודד עם שינוי ולהמשיך קדימה היא חלק בלתי נפרד מהחיים המקצועיים.
עכשיו טוב, אבל לא שוכחים את המחיר
"עכשיו טוב" הוא מסר של הכרת תודה ושמחת חיים, אך הוא אינו מוחק את מה שהיה. לצד הטוב נמצא הזיכרון, ולצד החופש נמצאת ההבנה שהיה לו מחיר כבד. הדרך להחלמה אינה משאירה את העבר מאחור, אלא מוצאת דרך לשאת אותו, להנציח את מי שאינם, לדבר בכנות ולבחור כיצד להשפיע מכאן והלאה.
היכולת להחזיק את שני הצדדים יחד היא חלק משמעותי ממסע השיקום.
ארגונים המבקשים להעניק לעובדיהם מפגש אנושי ומשמעותי מוזמנים להכיר את הרצאתו של עומר ונקרט, "ניצחתי את שבי החמאס", ולקרוא בקישור מידע נוסף על ההרצאה.
להרצאות נוספות לציון שבעה באוקטובר, העוסקות בזיכרון, חוסן, התמודדות ותקווה, מוזמנים לעבור אל המאמר המרכזי שלנו או אל קטלוג המרצים המלא. שם תוכלו להכיר את מגוון האפשרויות, למצוא הרצאות המותאמות לחברות ולארגונים ולבחור את המפגש המתאים לכם.
